מאמרים

רפובליקת סלובניה (בסלובנית: Republika Slovenija) היא רפובליקה בדרום-מרכז אירופה. המדינה גובלת באיטליה במערב, באוסטריה בצפון, בים האדריאטי בדרום-מערב, בקרואטיה בדרום ובמזרח ובהונגריה בצפון-מזרח.

הסלובנים הראשונים הגיעו לאזור סלובניה במאה השישית לספירה. לדעת חלק מההיסטוריונים, ממלכת קרנטניה הסלאבית שנוסדה במאה ה-7 על חלקים מאוסטריה כללה בתוכה את שטחה של סלובניה. בסביבות שנת 745 עבר האזור לשליטה של הפרנקים ורבים מהסלבים התנצרו. החל מהמאה ה-13 הייתה סלובניה חלק מאוסטריה על גילגוליה עד 1918.
במאה ה-19 היו הסלובנים פזורים בין מחוזות שונים של האימפריה האוסטרו-הונגרית. במאורעות “אביב העמים” של 1848 הם פתחו במאבק למען איחוד פוליטי ולאומי במדינה סלובנית אחת. הסלובנים מימשו שאיפה זו רק ב-1918, בתום מלחמת העולם הראשונה, עם הקמתה של ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים, שכונתה לימים “יוגוסלביה”.
במלחמת העולם השנייה נכבשה סלובניה על ידי גרמניה הנאצית. בתקופת הכיבוש הנאצי פעלה בסלובניה תנועת התנגדות לאומית, שבראשה עמדו מנהיגים קומוניסטים. בתום המלחמה הפכה סלובניה למדינה חברה בפדרציה של יוגוסלביה הקומוניסטית, ובמסגרת זו נהנתה ממידה גדולה של אוטונומיה כלכלית ותרבותית.
ב-1989 החליט הפרלמנט של סלובניה על היפרדותה מיוגוסלביה, וב-1990 אושרה החלטה זו במשאל עם. ב-1991 הכריזה סלובניה על עצמאותה. הצבא היוגוסלבי העממי פלש ב-27 ביוני לשטחה, אולם בהתערבות האו“ם פסקה הלחימה כעבור עשרה ימים. המלחמה שהתנהלה במהלך הימים האלה נקראה מלחמת עשרת הימים. ב-1992 הכיר האיחוד האירופי בעצמאותה של סלובניה. באותה שנה התקיימו בה בחירות דמוקרטיות, וכנשיא המדינה נבחר מילאן קוצ'אן.

פוליטיקה
ראש מדינת סלובניה הוא נשיא, שנבחר על ידי בחירת הרוב אחת ל-5 שנים. בראש הרשות המבצעת עומד ראש הממשלה, ומועצת השרים (קבינט), שנבחרים על ידי הפרלמנט.
הפרלמנט של סלובניה מחולק לשניים, ומורכב מהאספה הלאומית (Državni zbor) והמועצה הלאומית (Državni svet). לאספה הלאומית יש 90 מושבים בפרלמנט, שמחולקים לשתי קבוצות:
מועמדים שנבחרו ישירות בבחירות.
מועמדים שנבחרו חלקית באופן יחסי בבחירות (שני מושבים נשמרים למיעוטים ההונגריים והאיטלקים).
למועצה הלאומית יש 40 מושבים בפרלמנט, והיא מורכבת ממועמדים של קבוצות בעלי אינטרסים כלכליים, חברתיים, מקצועיים או מקומיים. הבחירות לפרלמנט נערכות כל 4 שנים.

כלכלה
סלובניה היא מדינה עשירה יחסית למדינות מזרח אירופה לשעבר, וב-2006 היה לה תוצר לאומי גולמי (תל“ג) לנפש של כ-$23,000, קרוב מאוד לרמה המקובלת במערב אירופה (84% מהממוצע)[דרוש מקור]. עוד בהיותה חלק מיוגוסלביה, הייתה סלובניה, שבה חיו רק כ-8% מהאוכלוסייה, אחראית לחמישית מהתל”ג של יוגוסלביה ושליש מהייצוא שלה. כך שעם קבלת העצמאות ב-1991, כבר היה לסלובניה כושר ייצור וקשרים מסחריים עם מערב אירופה. אך סלובניה לא שקטה על השמרים ופעלה במרץ לפיתוח הקשרים הכלכליים עם המערב. סלובניה הייתה בין המייסדות של ארגון הסחר העולמי ב-1995, הצטרפה להסכם סחר חופשי מרכז אירופאי ב-1996, הצטרפה לאיחוד האירופי ב-1 במאי 2004. סלובניה היא המדינה המובילה בין המדינות שהצטרפו לאיחוד האירופי ב-2004, והנהיגה את האירו כמטבע היחיד שלה בתאריך 1 בינואר 2007. בנוסף, סלובניה היא המדינה החדשה הראשונה שהוענקה לה הנשיאות על האיחוד האירופי בתחילת שנת 2008.
האינפלציה בסלובניה בגבולות הסביר: 3.6% ב-2004, 2.8% ב-2005, וכעת היא שווה לממוצע באיחוד האירופי. החוב הלאומי של סלובניה נמצא בגבולות דרישות אמנת מאסטריכט וכלכלת סלובניה צומחת בשיעורים נאים - 5.1% ב-2006, 3.9% ב-2005, 4.2% ב-2004, אחרי צמיחה איטית במהלך 2003 - 2.7%. לאור נתונים אלו, נחשבת סלובניה כבעלת בסיס כלכלי איתן. התקציב הממשלתי מגיע רק לכשליש מהתל“ג, דבר המצביע על סקטור פרטי מפותח.
כלכלת סלובניה מבוססת במידה רבה על ייבוא וייצוא וביחד הם מגיעים ל-120% מהתל”ג. החקלאות אחראית לכ-3% מהתל“ג, התעשייה ל-36% והשירותים למעל 60% מהתל”ג.
ההגבלה על השקעות זרות בסלובניה מתחילה להצטמק, וההשקעה חוץ-סלובנית צפויה להשתפר במהלך השנים הקרובות.

גאוגרפיה
סלובניה שוכנת בחלקה הדרום מזרחי של אירופה. היא גובלת בקרואטיה בדרום ובמזרח, בהונגריה בצפון מזרח, באוסטריה בצפון ובאיטליה במערב. בדרום מערב המדינה רצועה קצרה לחוף הים האדריאטי.
בצפון מערב המדינה נמצא רכס האלפים היוליאניים, המהווה חלק משרשרת הרי האלפים. ברכס זה נמצא ההר הגבוה במדינה, הר טריגלב (“הר שלושת הראשים”), המתנשא לגובה של 2,864 מ', ומופיע גם בסמלה של סלובניה ובדגלה. בדרום מערב סלובניה נמצא אזור קראס, שהעניק את שמו לתופעת הקארסט. אזור זה הוא רמה עשויה אבן גיר, בגובה ממוצע של 330 מ' מעל פני הים, ובו מערות נטיפים רבות. במרכז המדינה ובמזרחה משתרעת שפלה, התופסת את רוב שטחה של סלובניה.
את סלובניה חוצים מספר נהרות מרכזיים. נהר דראווה חוצה את מזרח המדינה, בדרכו מאיטליה ומאוסטריה לקרואטיה, בה הוא נשפך לדנובה. נהר סאווה נובע בהרי האלפים היוליאניים, עובר דרך ליובליאנה בדרכו לקרואטיה ולסרביה. אף נהר זה נשפך לדנובה, בבלגרד. נהר סוצ'ה נובע אף הוא באלפים היוליאניים, אך זורם דרומה, דרך איטליה, לים האדריאטי.
למעלה מ-55% משטחה של סלובניה מיוערים. במדינה פארק לאומי אחד - הפארק הלאומי טריגלב השוכן בצפון מערב המדינה, ומהווה 4% משטחה.

דמוגרפיה
אוכלוסיית סלובניה מונה (2005) כ-2.01 מיליון נפש. צפיפות האוכלוסין, כ-99 נפשות לקמ“ר, היא בין הנמוכות באירופה.
בניגוד למדינות האחרות שהרכיבו בעבר את יוגוסלביה, בסלובניה קיימת מידה רבה של אחידות אתנית. במפקד אוכלוסין מ-2002[1] הצהירו 83% מן התושבים על מוצא אתני סלובני, 6.3% השתייכו לעמים אחרים מיוגוסלביה (סרבים, קרואטים ובוסניאקים), כ-0.6% השתייכו למיעוט ההונגרי, האיטלקי והצועני יחד, וכ-11 אחוזים לא הצהירו על השתייכות לשום קבוצה אתנית.
88% מן התושבים דיברו סלובנית, שפה סלאבית דרומית, כשפת אם, וכ-6% דיברו בדיאלקטים שונים של סרבו-קרואטית.
הסלובנים השתייכו באופן מסורתי לכנסייה הקתולית, אך בתקופת הסוציאליזם פחת חינה של הדת, ובמפקד מ-2002[2] רק 57.1 אחוז מן האוכלוסייה הגדירו עצמם כנוצרים קתולים. 2.4% הם מוסלמים, 2.3% נוצרים אורתודקסים, כ-0.9% פרוטסטנטים. שאר התושבים, 36.5%, לא הצהירו על השתייכות לדת כלשהי. בכלל זה, 10.1% מן האוכלוסייה הצהירו כי הם אתאיסטים. בשל שיעור ילודה נמוך אוכלוסיית סלובניה פחתה מ 2,043,456 נפשות בשנת 2000, ל 1,996,315 נפשות ביולי 2012 (הערכה)

מקור המידע: ויקיפדיה
Comments